יחידה : השרות לניתוחים ושחזורים ראש צוואר, במצבים שפירים וממאירים

  • מידע כללי

סרטן בחלל הפה

סרטן הפה הוא השישי בשכיחותו בין כל הגידולים הממאירים באדם. מהווה כ- 2% מכלל הממאירויות באדם, אך קיימים מקומות בעולם כגון, הודו, ששם שכיחותו מגיעה לכדי 40%.

90% מכלל הגידולים הממאירים בחלל הפה הם Squamous cell carcinoma ממקור רירית הפה. בעולם המערבי, כגון אנגליה, מתגלים כל שנה כ- 2,500 מקרים חדשים, ו -1,400 חולים מתים כל שנה מסרטן הפה. היחס בין תמותה לגילוי הינו גבוה יותר מאשר בסרטן העור (מלנומה) וסרטן השד. 80% מהחולים הם מעל גיל 50.

נפיצות סרטן חלל הפה

הלשון ורצפת הפה הם המקומות השכיחים במערב, ובהודו - רירית הלחי. טבק ואלכוהול במיוחד אם נצרכים יחדיו, הם הגורמים החשובים ביותר עקב תכולת קרצינוגנים (חומרים המעודדים התפתחות תאים סרטניים) בעשן, כאשר האלכוהול מסייע לקרצינוגנים לחדור את מחסום הרירית. גורמים מסייעים נוספים הם אנמיה של חוסר ברזל, חוסר ויטמינים ומחלות רירית כגון Lichen planus . גורמים וירליים כגון HPV מס' 16 ו- 18 הידועים כגורמים אטיולוגיים בסרטן צוואר הרחם, נמצאים ב- 20% בלבד ממקרי סרטן הפה. יש עדויות הקושרות ענפי תעשייה מסויימים כגון תעשיית כותנה וצמר, אך אין עדיין הוכחות מבוססות. הוכח כי סרטן השפתיים נגרם על ידי חשיפה כרונית לקרינת השמש (אולטרה-סגול) ולרב קודמים לו קילוף של השפה, במיוחד התחתונה, בתהליך הנקרא Solar Keratosis .

התרחשות ברמת התא בהתפתחות סרטן

סרטן הוא תוצאה של נזק גנטי המאפשר התרבות תאים בלתי מבוקרת, על ידי כך שמספר מוטציות (שינויים) רצופות מתרחשות בגנים המווסתים גדילה והתרבות של תאים. בתנאים נורמליים קיים שווי משקל בין גנים המעודדים צמיחת תאים שהם הפרוטואונקוגנים לבין גנים המעכבים ייצור חלבונים ותאים. בסרטן מתרחשת מוטציה בפרוטואונקוגנים או בגנים המדכאים התפתחות גידולים. האונקוגנים העיקריים בסרטן הפה הם c-myc ו - 1 Erb B המקבלים ביטוי יתר במעשנים ובנגעים טרום ממאירים. הגן המדכא העיקרי הוא p53 החוסם את מחזור התא ומאפשר את תיקון ה- DNA שניזוק והוא גם מעודד אפופטוזיס (מוות של תאים סרטניים). מוטציה ב- p 53 מעודדת יצירת תאים סרטניים המתבטאת בעיקר במעשנים ובצרכני אלכוהול.

שלבי התפתחות הסרטן

יש שלושה שלבים בהתפתחות סרטן הפה: גדילת הגידול הראשוני (T ) , פיזור גרורות לבלוטות לימפה אזוריות (N ) בדרכי הלמפה ופיזור המטוגני (דרך כלי הדם) גרורתי לאברים מרוחקים כגון ראות, ועצמות (M ) . משך כל שלב שונה מגידול אחד למשנהו ונקבע ע"י התמיינות התאים ומיקום אנטומי של הגידול הראשוני. קביעת השלב (stage ) של הגידול נקבעת ע"י מערכת TNM הלוקחת בחשבון את כל שלושת השלבים.

T1N0M0 מציינת שהגידול הינו קטן (פחות מ- 2 ס"מ קוטר) ומוגבל עם סיכויי הישרדות גבוהים. T4N3M1 מציינת שהגידול גדול, חודרני עם פיזור לימפתי אזורי והמטוגני מרוחק עם סיכויי הישרדות השואפים לאפס. באופן מאוד כוללני, הישרדות 5 שנים הינה סביב 50% ומצב זה לא השתנה בשנים האחרונות למרות אמצעי גילוי וטיפול מתקדמים.

צורתו של סרטן חלל הפה

כתמים לבנים (לויקופלקיה) ואדומים (אריתרופלקיה) המציינים שינויים ברירית הפה, גושים הבולטים מעל לרירית, כיבים עם שוליים מורמים וקשים החודרים לעומק הרקמה או פצע שאינו מתרפא. ככל שהגידול יותר כיבי ומקובע, ככל שעומק חדירת הגידול גבוהה יותר, כך הפרוגנוזה (סיכויי ההשרדות) גרועה יותר.

הגורם המנבא שרידות החשוב ביותר הינו מצב בלוטות הלימפה האזוריות בצוואר. במידה והן נגועות בגרורות, הפרוגנוזה יורדת ב- 50% במיוחד בגידולים בלשון ורצפת הפה. ככל שמתקיימים סימנים קליניים כמו רדימות המציינת פיזור סביב עצבים , ככל שיש חדירה לשריר לעיסה המתבטא בטריזמוס (קושי בפתיחת הפה), כך הפרוגנוזה גרועה יותר.

גידולים בקו האמצע בלשון, ברצפת הפה ובבסיס הלשון בצד אחד, נוטים לשלוח גרורות לשני צידי הצוואר, דבר המחייב ניתוחי צוואר דו צדדיים נרחבים ובהמשך הקרנות. יש לציין גם את הנטיה להופעת סרטן בצורה רב -מוקדית, בחלל הפה, הלרינקס, הוושט, במיוחד אצל מעשנים ושתיינים כתוצאה מתופעה של field cancerization , דבר הנושא גם כן אופי פרוגנוסטי גרוע.