שם מחלקה : טיפול נמרץ בפג ובילוד (פגיה)

מנהל/ת מחלקה

ד"ר טטיאנה סמולקין

אח/ות אחראי/ת

גב' אורלי בנור

  • מידע כללי

  • צוות המחלקה

  • אקדמיה

  • דפי מידע

רוב התינוקות המאושפזים בפגיה הינם פגים שנולדו לפני שבוע 35 להריון ו/או במשקל לידה נמוך. כמו כן, אנו מטפלים בילודים חולים שנולדו במועד אך זקוקים לטיפול נמרץ או השגחה מיוחדת (תינוקות בשלים לאחר מצוקה עוברית, קשיי מעבר לחיים עצמאיים, מצוקה נשימתית מכל הסיבות, זיהומים, מומים מולדים או כל בעיה אחרת).

פגים וילודים המאושפזים במחלקה זקוקים לטיפול רב מקצועי שכולל ניאונטולוגים, רופאי ילדים, רופאים מומחים יועצים בתחומים שונים, אחיות מוסמכות בעלות הכשרה ייחודית לטיפול בפג וילוד חולה, מרפאות בעיסוק, פיזיותרפיסטיות, דיאטנית, קלינאי תקשורת ועוד.

הבעיות האופייניות לפגים נובעות מחוסר בשלות של מערכות שונות בגוף.

פגות מוקדמת כרוכה באשפוז ממושך והתמודדות ההורים והצוות המטפל עם בעיות רפואיות ורגשיות רבות. חווית הלידה שאמורה הייתה להיות משמחת מלווה כעת ברגשות מעורבים, חוסר וודאות ורגשות אשם.

למרות הכל אנחנו ממליצים להיות אופטימיים ורגועים. אתם לא לבד, צוות הפגיה יעשה את כל המאמצים להקל עליכם את ההתמודדות עם תחושות אלו ויתמוך בכם בתקופת האשפוז.

הפגיה שלנו קרובה למחלקת יולדות ולחדר לידה, דבר המאפשר גישה מהירה של רופא ילדים במקרה הצורך והעברת תינוק לפגיה במהירות וקלות. בפגיה קיים חדר לשאיבת חלב אם, מטבח חלב אם וחדר הורים.
הטיפול בפגים וילודים מתבצע בשני חדרי אשפוז: ביחידה לטיפול נמרץ ובחדר להמשך טיפול/גדילה.
היחידה לטיפול נמרץ - כוללת 14 עמדות טיפול, חדר בידוד אחד, חדר תרופות ועמדות עבודה של הצוות.ביחידה מאושפזים פגים וילודים במועד שזקוקים לתמיכה נשימתית, טיפולים מיוחדים וילודים לא יציבים. המכשור בפגיה מן המתקדמים והמשוכללים בעולם. המטופלים מקבלים טיפול מותאם אישי.
חדר להמשך טיפול/גדילה - מאושפזים תינוקות יציבים שצריכים לגדול, ללמוד לאכול, לסיים טיפולים שונים ואז להשתחרר לביתם.

סרט: חווית הלידה בפדה-פוריה   
 


קבלה לפגיה 


בקבלתו יחובר התינוק למוניטור שעוקב אחר דופק, נשימה וסטורציה (ריווי חמצן ברם), בנוסף נמדדים לחץ דם, חום הגוף וריכוז הסוכר בדם. אחות הפגיה תשקול את התינוק, תיתן טיפולי שגרה בהתאם למצבו, התינוק ייבדק ע"י רופא הילדים, ילקחו בדיקות דם ושתן וייעשה צילום חזה/בטן ו-US מוח לפי הצורך.
לאחר בדיקת הרופא ייקבע הטיפול לילוד כגון מתן עירוי נוזלים, מתן אנטיביוטיקה, מתן תרופות אחרות, הנשמה, מתן חמצן וכיו"ב.
המשך טיפול בפגייה נקבע בהתאם לצרכים היחודיים של כל ילוד.

המראה החיצוני של הפג תלוי בשבוע ההיריון בו נולד, הדבר הבולט הוא גודלו של הפג.
לפגים הקטנים עור דק מאוד ושכבת שומן מועטה. ניתן לראות דרכו רשת כלי דם ונימים, וכן צבעו אדמדם. לעיתים נראה בעורו אזורים אדמדמים או כחלחלים כתוצאה מלחץ בלידה, או עקב טיפולים שעבר במחלקה. עורו של הפג מכוסה לעיתים בשיער רך, בעיקר באזור הגב, הכתפיים, הזרועות והמצח. שיער זה נעלם במשך הזמן. אבריו של הפג שלמים אך בדרגת בשלות שונה. אצל פגים זכרים, לעיתים לא יורדים עדיין האשכים לשק, ואצל בנות איבר המין נראה בולט, זהו מצב תקין לגילם המוקדם ועם הזמן יקבלו את צורתם המוכרת.
ככל שפג נולד גדול יותר כך מראהו דומה למראה תינוק שנולד בזמן.


ביקורים בפגיה

פגים חשופים יותר לזיהומים בשל העובדה שהמערכת החיסונית טרם השלימה את התפתחותה וגופם מתקשה להתמודד עם חדירה של מזהמים.
אחת הדרכים להפחתת הזיהומים היא הקפדה על מספר מבקרים.
ההורים רשאים לבקר במחלקה בכל שעות היממה, אבל אנחנו ממליצים על ביקורים בין שעה 09:00 בבוקר עד השעה 22:00 בערב.
ביקור של סבא/סבתא יעשה בתיאום מראש עם הצוות הסיעודי ויהיה קצר.
אין ביקורים לבני משפחה אחרים, כולל אחים.

יש להקפיד על רחיצת ידיים יסודית ולבישת חלוק בכניסה לפגייה על מנת למנוע העברת זיהומים לפגים.
להורים של תאומים או שלישיות, חובה להחליף חלוק ולחטא ידיים במעבר בין ילד לילד.
בעת הביקור, ליד מיטת התינוק לא ישהו יותר משני אנשים באותו זמן. בכניסה למחלקה קיים חדר הורים, ניתן להשתמש בו למנוחה, אכילה ושתייה. אתם תתבקשו לשמור על הסדר והניקיון למען רווחתם של כל המשתמשים בחדר זה.
שימוש בטלפונים הניידים בתוך חדרי האשפוז אסור!

חשוב לדעת שמחלות חריפות שונות של מבוגרים עם או בלי חום (כמו הקאות, שלשולים, נזלת ושיעול) עלולים להזיק לפגים, לכן הביקור לחולים אסור!
אם קיים חשש שהורים חולים במחלת חום או מהלה זיהומית כלשהי יש להתייעץ עם צוות הפגיה לגבי כניסה, חבישת מסיכה ושאיבת חלב אם. רחיצת ידיים קפדנית וחיטוי בספטול הוכיחה עצמה כדרך העיקרית למניעת זיהומים בפגיה.

לקישור לכתבה על מחקר של אורלי בנור, אחות אחראית בפגייה, לחץ כאן

השתלבות ההורים בטיפול בפג

פג או ילוד חולה במשך היום חשוף למגע של אנשי צוות רבים ולגירויים שלעיתים אינם נוחים (טיפולים שונים). המגע של ההורים ונוכחותם מקלים עליו ומשרים עליו תחושה נעימה.
אפשר לדבר אליו ברכות, ללטף אותו ולהחזיקו לפי מצבו. גישה זו תורמת לחיזוק הקשר בין ההורים לתינוק (Bonding), שהוא חיוני להתפתחותו הרגשית והמוטורית. עם הזמן ההורים משתלבים יותר ויותר בטיפולים כגון: רחיצה, שקילה, החלפת טיטולים ובגדים, האכלה ומתן גירויים.
כל זאת תוך כדי ליווי צמוד והדרכה מצוות האחיות והצוות הרב מקצועי בפגיה.
לקראת השחרור ההורים כבר "מטפלים מקצועיים" ומסוגלים להמשיך עצמאית את הטיפול בבית בביטחון ובנחת.


התנהגות הפג

התנהגות הפג שונה מזו של תינוק אשר נולד במועד, לפעמים הוא פחות ערני ולפעמים הוא מגיב בחדות עד כדי רעידה כאשר נוגעים בו. הוא רואה מטווח קצר ובעיקר צורות בשחור - לבן. הפג שומע ולכן חשוב שתדברו אליו. בדומה לתינוק שנולד במועדו, גם הפג זקוק למגע ולתחושת נעימות.
הפגים הקטנים יותר בדרך כלל דורשים טיפול מורכב יותר. פג קטן ביחידת טיפול נמרץ מוקף בציוד רב. במבט ראשון, ההורה יכול ללכת לאיבוד למראה צינורות העירוי והכבלים המנטרים טמפרטורה, דופק לב, נשימות, ריווי חמצן בדם וכיוצא באלה.
הסבר ניתן להורים לגבי כל מכשיר. לאחר מספר ביקורים ההורים לומדים להכיר את רובם. גם אם התינוק מחובר למיכשור רב ואין אפשרות להחזיקו, חשוב לשבת על ידו, ללטף אותו ולדבר אליו.
מאוחר יותר, ניתן יהיה להחזיקו ולחבקו. חשוב שהפג יכיר את הוריו וההורים אותו.
צוות המחלקה יכוון אתכם ויתמוך בצורות המגע המועדפות לפגים.


מה אנחנו עושים?

הפגיה מנסה במאמץ רב לבצע את מה שהרחם עושה בקלות: גדילה והגנה על הפג, עד הגעתו לבשלות בה יתאפשר לו ללכת הביתה.
לשם כך אנו נוקטים במספר אמצעים:
 • הזנה תוך ורידית TPN - המספקת את כל אבות המזון, מלחים וויטמינים.
 • הספקת מזון - חלב אם או פורמולה מתאימה. מתחילה בזונדה לקיבה ובהמשך ביניקה ישירה מהשד או מהבקבוק.
 • שמירה על חום הגוף על ידי שהות באינקובטורים פתוחים או סגורים תוך בקרת הטמפרטורה.
 • שמירה על חמצון תקין, מסיוע קל במתן תוספת חמצן ועד הנשמה מכנית.
 • מניעת סיבוכים כמו זיהומים, אנמיה, סיבוכי הנשמה ובעיות עיכול.
 • ניטור קבוע של נשימות, דופק, חום, רמות חמצן ודו תחמוצת הפחמן בדם.
 • אנו מעממים את התאורה בפגיה ושומרים על השקט על מנת לדמות אווירה הקרובה ביותר לסביבת הרחם המוגנת.


שיטת הקנגורו

עקרונות השיטה הם מגע עור בעור מוקדם, רציף ומתמשך בין האם ובין התינוק והנקה בלעדית. השיטה זכתה לשם שיטת הקנגרו לאור הדמיון לנשיאת נקבת הקנגרו את צאצאיה בכיס הצמוד לחזה.
התינוק מונח בניצב צמוד לחזה ההורה היושב בנוחות. במצב זה גוף הפג בא במגע ישיר עם גוף ההורה ללא חציצת בגד.
לשיטת קנגורו יתרונות רבים: יצירת הקשר בין התינוק וההורים (Bonding),הנקה ממושכת יותר, שמירה על ריווי חמצן בדם גבוהים יותר, שמירה על חום גוף גבוה יותר, עליה בהיקף הראש בקצב שדומה יותר לתינוק בריא שנולד במועד ובמשקל תקין, ירידה בשכיחות הזיהומים נרכשים במהלך אשפוז בפגיה. מבחינה פסיכולוגית שיטת הקנגורו מספקת סביבה תומכת ויציבה. תינוקות אלה הזוכים למגע הגופני עם הוריהם מתפתחים להיות נינוחים יותר.

מפגש הורים וצוות

מדי כשבועיים מתקיימים מפגשים קבוצתיים של הורי הפגים, בהשתתפות: אחות בכירה, עובדת סוציאלית, פיזיותרפיסטית, מרפאה בעיסוק ודיאטנית מהפגיה. מטרות המפגשים הם לאפשר לכל הורה להתבטא ולקבל תמיכה מההורים האחרים ומהצוות המלווה. כמו כן להעלות שאלות והתלבטויות בנושאים משותפים בתחום הפגות וההורות החדשה. השתתפות בקבוצה תורמת להרחבת הידע של ההורים בנושאים הקשורים לפגים, לתחושת שותפות וחיזוק הקשר בין ההורים ולצוות המחלקה.

המכשור שעומד לרשותינו

אינקובטור:
 הפג מתקשה לשמור על חום גוף ואנחנו עוזרים לו בכך. האינקובטורים נועדו למטרה זו תוך יכולת לראות את הפג ולעקוב אחריו.
עם קבלתו שוכב הפג עירום, לגופו טיטול בלבד, באינקובטור פתוח (Warmer) או באינקובטור סגור, בהתאם למצבו, במשך הזמן, עם התייצבותו יולבש התינוק ויעבור לאינקובטור סגור. הפגים מחוברים לחיישן חום שקורא את השינויים בחום גופם ומווסת את חום האינקובטור בהתאם.
כאשר הפג גדל ומסוגל לשמור על חום גופו, הוא מועבר לעריסת תינוק.
מוניטור: הפגים מחוברים למכשירי ניטור שונים המספקים לנו מידע לגבי קצב פעימות הלב, קצב הנשימה, ריווי החמצן בדם, לחץ דם, לחץ החמצן ודו- התחמוצת פחמן בדם.
מכשירי הנשמה: חלק מפגים אינם יכולים לנשום בכוחות עצמם וזקוקים לעזרה בהנשמה מלאכותית בעזרת מכונת הנשמה. ישנם מספר סוגים של מכונות ושיטות הנשמה.
הגישה הנשימתית האופטימלית מותאמת לכל תינוק על פי מצבו והסבר על כך ניתן על ידי הצוות.
עירוי נוזלים: רוב הפגים זקוקים לעירוי/ הזנה תוך ורידית ומתן תרופות דרך הוריד.
לצורך זה ניצבים לידם סופרי טיפות ומשאבות עירוי.

חשיבות הביקור בטיפת חלב לאחר לידה

מנהלת המחלקה: ד"ר טטיאנה סמולקין

אחות אחראית: גב' אורלי בנור
סגנית אחות אחראית: גב' ויקי ביטון
ד"ר ילנה צ'ולסקי - רופאה בכירה, ניאונטולוגית
ד"ר שמואל מייזלר - רופא בכיר, ניאונטולוג
ד"ר ראונק סעב - רופא בכיר, ניאונטולוג
ד"ר טטיאנה לייבזון - רופאה בכירה, ניאונטולוגית
ד"ר טטיאנה דולגונוב - רופאה
ד"ר נטלי שייקביץ - רופאה
אחיות מדריכות קליניות: אורלי בנור, דינה בן חיים, מירית כהן, יוסור מסאלחה, אתי נעימי, ערין סלימאן
יועצות הנקה: דינה בן חיים, אלכסנדרה קרימרמן, יוסור מסאלחה, נצחיה עובד
אחות מומחית בפגים (NNP): גב' איריס אבקסיס
עובדת סוציאלית: רבאב קאדרי
מרפאות בעיסוק: חני אלון, אמאני אבו אחמד, אחלאם עזאיזה
פיזיותרפיסטיות: תמר עמירם, פאטמה חוג'יראת
קלינאי תקשורת: טנוס טנוס, אריג' אבו שקארה
דיאטנית: שיר ערקי

מזכירה: נורה אפשייב

בבית החולים פעילות קלינית עניפה. להלן קישורים למחקרים קליניים בראשות חוקרים מצוות בית החולים אשר אושרו ע"י ועדת הלסינקי ופועלים בכפוף להנחיות אתיות כנדרש עפ"י אמנת הלסינקי.

חוקר ראשישם המחקר
  
ד"ר טטיאנה סמולקיןטכיפניאה חולפת של הילוד: הקשר בין החומרה הנשימתית לבין רמות תירוקסין בדם
  
ד"ר טטיאנה סמולקיןמחקר רב מרכזי, מבוקר אקראי להשוואה בין הנשמה לא פולשנית בעזרת ואפותרם לעומת הנשמה לא פולשנית בשיטת NIPPV דרך רם-קנולה בפגים
  
ד"ר טטיאנה סמולקיןבדיקת סגוליות ורגישות של בדיקת סקר יילודים חדשה למחלת (Cerebrotendinous Xanthomatosis (CTX
  
 אורלי בנורההשפעה של תכנית הכשרה מבוססת סימולציה קלינית, בתחום החייאת ילוד, על תפיסת המטופל, את רמת הביטחון העצמי, מיומנויות טכניות, תקשורת ומנהיגות



פרסומים:

 

מועד פרסום 

כתב עת

שם המאמר 

06/2018 

World J Pediatr14(3):247-253

Hyperthyroxinemia at birth: a cause of idiopathic neonatal hyperbilirubinemia

06/2019 

Pediatr Endocrinol Metab.
10.1515/jpem-2018-0562

Experience with intramuscular glucagon for infants with early neonatal hypoglycemia

12/2019 

Acta Paediatr
108(12):2192-2198

 Nationwide epidemiology of early-onset sepsis in Israel 2010-2015, time to re-evaluate empiric treatment