הטיפול המשולש- מענה יעיל יותר לחולים בהפטיטיס סי

לפני מספר חודשים אושר לשימוש הטיפול חדש בנגיף ההפיטיטיס סי : 3 סוגי תרופות ששילובן מצליח לתת מענה לחולים שלא טופלו בעבר וסובלים מבעית כבד מתקדמת יותר כתוצאה מהזיהום וכן לחולים שקיבלו טיפול בעבר, אך לא הצליחו להירפא מהמחלה. ד"ר פריצקי, מנהלת היחידה לגסטרואנטרולוגיה, במרכז הרפואי פוריה, מציינת כי הטיפול המשולש נכנס לסל התרופות.

בשורה לחולים בנגיף הפטיטיס סי כרוני, לפני מספר חודשים נכנס לשימוש טיפול משולש באמצעותו ניתן סיכוי גבוה יותר להירפא מהווירוס לחולים קשים יותר,או מקרים שקיבלו טיפול בעבר אך לא נרפאו מהמחלה.

הפטיטיס סי היא מחלת כבד נגיפית נפוצה. ככל שהנגיף נמצא בכבדזמן רב יותר, כך גדל הנזק. הווירוס גורם לדלקת כרונית בכבד, וכתוצאה מכך נגרם לכבד נזק משמעותי שעלול להוביל להתפתחות שחמת כבד. למצב של שחמת סיבוכים רבים, כולל הצטברות נוזל בחלל הבטן, דימום ממערכת עיכול, הפרעות בקרישת הדם ובמקרים מסוימים אף התפתחות גידול ממאיר בכבד.

חולים רביםנדבקו במחלה כתוצאה מעירוי דם מזוהם אשר קיבלו עד שנת 1992. הנגיף זוהה לראשונה בסוף שנות ה-80, ומתחילת שנות ה-90 כל מוצרי הדם נבדקים לנוכחות הנגיף. מאז שכיחות ההדבקה בקבלת עירוי דם שואפת לאפס. ישנן דרכים נוספות להדבקה בנגיף, כמו שימוש משותף במחט מזוהמת בהזרקת סמים לווריד, או בביצוע קעקוע או פירסינג, בציוד לא סטרילי.

כיום, יותר מ-170 מיליון אנשים בעולם נגועים בווירוס הפטיטיס סי, רובם לא מודעים כלל לקיום המחלה. בכ-20 אחוז מהחולים מערכת החיסון מצליחה לחסל את הווירוס מהגוף, חולה כזה מבריא ללא עזרת תרופות.אך ב 80% הנותרים, המחלה עוברת לשלב כרוני ובמקרים אלה הריפוי אפשרי רק באמצעות טיפול מיוחד. כאשר המחלה אינה מאובחנת ואינה מטופלת, חלק מהחולים מגיעים לשלב של שחמת מתקדמת. בשלב זה לא ניתן לתת טיפול שמכוון כנגד הווירוס, אלא להתמודד עם סיבוכים של המחלה, במקרים מסוימים הפיתרון היחידי הוא השתלת כבד.

ד"ר מאיה פריצקי, מנהלת המכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה מציינת כי רוב המטופלים לא חווים שום תסמינים בשלבים מוקדמים של המחלה, ועל כן בדיקה מכוונת בקבוצות סיכון היא הדרך היחידה לאבחון. במכון הגסטרואנטרולוגי , בבי"ח פוריה, ניתן לעבור אבחון למחלה ובמקרים בהם יש צורך בטיפול - לקבל טיפול מתאים לפי הסטנדרטים העולמיים. אבחון המחלה נעשה באמצעות בדיקות דם, כמו כן יש צורך בביצוע אולטרה סאונד בטן ובמקרים מסוימים גם ביופסית כבד. "כל מטופל המשתייך לקבוצת סיכון צריך להגיע לרופא המשפחה על מנת לבצע בדיקות ראשוניות ובהמשך להגיע למרפאה גסטרואנטרולוגית להשלמת בירור וקביעת טיפול. הטיפול מצליח ב60% בממוצע, במקרה של מתן טיפול שמורכב משתי תרופות, ובאחוז גבוה אף יותר כשמדובר בטיפול החדש. האבחון המוקדם חשוב מאוד להצלחת הטיפול וכן לשמירת תפקוד הכבד בעתיד."

ד"ר פריצקי מציינת כי הטיפול המשולש שהוכנס לסל התרופות, באינדיקציות מסוימות, נותן מענה טוב יותר מהטיפול הדואלי שהיה עד כה.